אבנים יקרות כסמל להגנה היו נפוצות עוד בשחר ההיסטוריה. האמונה הרווחת הייתה כי לאבנים היקרות תכונות קסומות והאדם העונד אותן או שהאבן היקרה שייכת לו זוכה להגנה. במקורן היו האבנים היקרות מיוחסות לגלגל המזלות. בעידן המתקדם יותר האבנים היקרות נקשרות לחודשי השנה וכל חודש מאופיין באבן המיוחדת לו.
התכונות האגדתיות הקדומות שיוחסו לכל אבן עדיין מעוררות סקרנות רבה ורבים האנשים שעונדים את האבנים כסמל למזל טוב. הרשימה המודרנית יותר המקשרת בין אבנים יקרות לחודשי לידה פורסמה על ידי איגוד התכשיטנים הלאומי בארה"ב (American National Association of Jewelers) בשנת 1912. החומר המובא במסמך זה מבוסס על רשימה זו.
ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי
אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
שם עברי: לא קיים
שם לועזי: Garnet
צבע: מופיע במגוון צבעים (האבן היקרה שלה מגוון הצבעים הגדול ביותר-מלבד הצבע הכחול). הצבע הנפוץ ביותר הוא אדום כהה.
שימוש היסטורי: הגנו על הלוחם מפני חלומות רעים והנחו אותו בחשיכה. האגדה מספרת כי נוח שם את אבן ה-Garnet בחרטום הספינה והשתמש בה ככלי עזר לניווט התיבה בחשיכה.
אמונה רווחת: מגנים על האדם המטייל הנמצא רחוק מביתו. מגנים מפני חלומות רעים וסיוטי לילה.
שם עברי: אחלמה (ממשפחת אבני הקוורץ)
שם לועזי: Amethyst
צבע: סגול
שימוש היסטורי: היה מקובל להשתמש בה למניעת מצבים של שכרות וזו הסיבה שרבים מגביעי היין העתיקים עשויים מאבן זו!
אמונה רווחת: משרים שלווה, רצינות וביטחון. מעצימים את הנטייה הרוחנית.
שם עברי: תרשיש
שם לועזי: Aquamarine
צבע: כחול
שימוש היסטורי: האגדה מספרת שהתרשיש היא אוצרן של בתולות הים ובכוחה להגן על המלחים בים. ברוח אגדה זו נטען כי לתרשיש יכולת הגנה טובה יותר כאשר טובלים אותה במים… עוד נאמר באגדות כי נשים העונדות עגילים עשויים מתרשיש תזכינה בחיבה ואהבה.
אמונה רווחת: לעורר רגשות של אהבה (בעיקר בקרב זוגות הנשואים זמן רב…). התרשיש הוא סמל ליופי, יושר ונאמנות.
שם עברי: יהלום
שם לועזי: Diamond
צבע: בדרך כלל שקופות, ללא צבע
שימוש היסטורי: ההינדים האמינו שיהלום פגום, או מוכתם, כוחו כה רב עד שהוא יכול לפגום בכוחו האלוהי של האל אינדרה.
אמונה רווחת: היהלום הוא החומר החזק ביותר הקיים עלי אדמות והוא מסמל איתנות ועוצמה. ליהלום מתייחסים כ"מלך" האבנים היקרות (הפנינה היא ה"מלכה"). עוד מיחסים ליהלום את היכולת לסייע לאדם לראות את המציאות באופן בהיר וישיר.
שם עברי: ברקת
שם לועזי: Emerald
צבע: ירוק
שימוש היסטורי: הארכיאולוגים מצאו כי השימוש באבן הברקת החל במצריים העתיקה ובהודו. עשירי הודו נהגו לחרוט על האבן אבן טקסטים קדושים ולענוד אותה כקמע.
אמונה רווחת: העונד את אבן הברקת זוכה להגברת הזיכרון ויכולת החשיבה. כמו כן, יש לאבן השפעה על היכולת לחזות את העתיד…
שם עברי: פנינה
שם לועזי: Pearl
צבע: לבן (למרות שקיימות פנינים בצבעים שונים, הפנינה הנפוצה היא הפנינה הלבנה).
שימוש היסטורי: האמונה שרווחה בהיסטוריה הקדומה היא שהפנינה היא דמעת האל. ביוון העתיקה האמינו כי ענידת פנינים מעניקה אושר לזוגיות ומונעת בכי אצל נשים שזה עתה נישאו…אגדה עתיקה מספרת כי על מנת להרשים את מרק אנטוני הניחה קליאופטרה פנינה בגביע יין כשהפנינה נמסה היא שתתה אותה.
משפחות המלוכה בדורות השונים העריכו מאוד את הפנינים. בימי הביניים ענדו האבירים פנינים בצאתם לקרב בהאמינם כי הפנינים יגנו עליהם מפני פגיעת האויב. הפנינה נחשבת ל"מלכת האבנים היקרות" (היהלום הוא ה"מלך").
אמונה רווחת: הפנינים הם סמל לצניעות, טוהר, אהבה, הצלחה ואושר. מתן פנינים כמתנת נישואין נפוצה במדינות שונות כשהמשמעות היא איחולים לנישואין מאושרים.
שם עברי: אודם
שם לועזי: Ruby
צבע: אדום
שימוש היסטורי: אבני האודם שימשו למיגור מחלות ולהסרת "מזל רע".
אמונה רווחת: אבן האודם פותחת את צ'קרת הלב, מפייסת ועוזרת להגיע למצב של איזון והרמוניה.
שם עברי: לא קיים
שם לועזי: Peridot
צבע: ירוק
שימוש היסטורי: אבן ה- Peridot נוצרת כתוצאה מהתפרצות הר געש. האבן ניתנה כאות של כבוד והערכה. האגדה מספרת כי שודדי הים ענדו את האבן לצורך הגנה מפני כוחות הרשע, אם האבן הייתה מצופה גם זהב היה בכוחה להגן על השודד מפני התקפות גם בלילה.
אמונה רווחת: הגנה מפני כוחות הרשע ביום ובלילה.
שם עברי: ספיר
שם לועזי: Sapphire
צבע: כחול (הספיר קיים בגוונים שונים אולם הצבע הנפוץ ביותר הוא לצבע הכחול).
שימוש היסטורי: בעבר נהגו המלכים לענוד את הספיר על צווארם כהגנה מפני כל פגע. אבן הספיר הגנה על העונד אותה מפני רגשות של קנאה וצרות עין.
אמונה רווחת: אבן הספיר מסמלת אמון, רצינות ועקביות ומסייעת לבהירות המחשבה. אבן הספיר ניתנת לעיתים כמתנת אירוסין ומשמשת ביטוי להתחייבות ולרצינות המעניק. הנסיך צ'רלס נתן לנסיכה דיאנה אבן ספיר כחולה ביום האירוסין…
שם עברי: לשם
שם לועזי: Opal
צבע: לבן, שחור, שקוף ואדום חיוור. אחת מהתכונות הייחודיות לאבן הלשם היא היכולת לשבור ולשקף גלי אור ייחודיים המקנים לה את המראה המרהיב. בזכות יכולת זו אבן הלשם היא הנחשקת והמוערכת ביותר מבין האבנים היקרות, לדוגמא: מחירה של אבן לשם איכותית גבוה מזה של יהלום, כ- 20,000 דולר לקראט אחד. מקורו של שם האבן הלועזי Opal הוא במילה הלטינית Opalus שמשמעותה "לראות תכשיטים".
שימוש היסטורי: בעבר סמלה אבן הלשם אמון וביטחון. הערבים האמינו כי אבן הלשם נוצרת עם הברקים בשמיים ומכאן המראה הייחודי שלה. בימי הביניים כינו את אבן הלשם ophthalmios או "אבן העין" מתוך האמונה כי האבן מסייעת לבריאות העין. נשים בעלות שיער בהיר ענדו את האבן לשמירה על צבע שערן. אבן לשם יפה בשם Orphanus הונחה גם בכתרו של הקיסר הרומי הקדוש. אבן הלשם הונחה גם בכתר המלכותי בצרפת: נפוליאון נתן לג'וזפין אבן לשם מרהיבה בברק אדום שכונתה "שריפת טרויה".
אמונה רווחת: אבן הלשם ידועה ביכולתה לעורר דמיון יצירתי ושאר כוחות נפשיים ומחשבתיים שבדרך כלל לא נמצאים בשימוש.
שם עברי: טופז צהוב
שם לועזי: Yellow Topaz
צבע: צהוב
שימוש היסטורי: בעת העתיקה רווחה האמונה כי מי שבידו נמצא עוף הבז המפוסל מאבן טופז זוכה לחסדיהם של מלכים ואנשים רמי מעלה. ביוון העתיקה האמינו כי מי שעונד אבן טופז זוכה בכוח רב והאבן מסייעת בידו להיות בלתי נראה בזמן חרום. אמונה נוספת היא שאבן הטופז משנה את צבעה כאשר היא נמצאת בקרבת מזון או משקה מורעל.
אמונה רווחת: ענידת אבן הטופז מקנה כוח ועוצמה, מסירה כל קללה או כישוף, מסייעת לראייה בהירה של המציאות, מפחיתה מתחים ומאצילה רגשות של שמחה.
דצמבר
שם עברי: טופז כחול
שם לועזי: Blue Topaz
צבע: כחול (הצבע הכחול מתקבל כתוצאה מחשיפה של טופז שקוף לקרינה ולחום)
שימוש היסטורי: בעת העתיקה רווחה האמונה כי מי שבידו נמצא עוף הבז המפוסל מאבן טופז זוכה לחסדיהם של מלכים ואנשים רמי מעלה. ביוון העתיקה האמינו כי מי שעונד אבן טופז זוכה בכוח רב והאבן מסייעת בידו להיות בלתי נראה בזמן חרום. אמונה נוספת היא שאבן הטופז משנה את צבעה כאשר היא נמצאת בקרבת מזון או משקה מורעל.
אמונה רווחת: ענידת אבן הטופז מקנה כוח ועוצמה, מסירה כל קללה או כישוף, מסייעת לראייה בהירה של המציאות, מפחיתה מתחים ומאצילה רגשות של שמחה.
דצמבר
שם עברי: טורקיז
שם לועזי: Turquoise
צבע: טורקיז
שימוש היסטורי: השימוש באבן הטורקיז החל בשנת 4000 לפני הספירה. האצטקים כינו את אבן הטורקיז "אבן האלים" והשתמשו בה לצרכי דת. בתקופת ימי הביניים התייחסו אליה כאל אבן בעלת עוצמה. האינדיאנים האמינו כי הצמדת אבן טורקיז לקשת גורמת לחץ לפגוע היישר במטרה. אמונה שרווחה במאה ה-15 הייתה שאבן הטורקיז מאבדת את צבעה כאשר בעליה מצוי במצוקה והצבע חוזר אליה כאשר גורם המצוקה הוסר…
אמונה רווחת: אבן הטורקיז נחשבת לאבן שלה כוחות ריפוי ומניעת מחלות החזקים ביותר. אבן הטורקיז מאצילה על האוחז בה אושר ושמחה.