ימי הולדת במדינות שונות

אוסטרליה – מסיבות יום ההולדת באוסטרליה נערכות בדרך כלל בחצרות הבתים שכן מזג האוויר, ברוב הזמן, מאפשר זאת. באוסטרליה אוכלים הילדים מאכל הנקרא "לחם הפיות". זהו חטיף מקובל העשוי מלחם מרוח בחמאה שעליו מפוזרים פרורים זעירים המכונים בשם "מאות ואלפים".

באוסטרליה דוברים אנגלית, ולכן הם שרים את שיר ה- "happy birthday" כמו בכל הארצות דוברי אנגלית.  מנהג מתן המפתח לבית נחשב לסימן חשוב להגעה לבגרות באוסטרליה. כאשר מלאו למישהו 21 שנים הוא מקבל מפתח לבית המסמל את החופש הניתן לו לבוא או ללכת מן הבית כאשר הוא חפץ ולהיות מחוץ לבית מאוחר ככל שירצה.

איטליה – מושכים באוזניו של הילד החוגג, מספר פעמים כמספר שנותיו…

אירלנד – באירלנד אוחזים את הילד החוגג שראשו מטה ורגליו מעלה ו"חובטים" (בעדינות כמובן…) ברצפה כמספר שנותיו ו"חבטה" נוספת למזל טוב. מנהג מתן המפתח (ראה ערך אוסטרליה) בגיל 21 תקף גם באירלנד.

אנגליה – בעת הכנת עוגת יום ההולדת מוכנסים לתוכה אובייקטים סמליים: אם לדוגמא הוכנס מטבע לעוגה – סימן הוא שהאדם החוגג יהיה עשיר. חבריו של הילד החוגג מרימים אותו בידיו וברגליו, מעלים ומורידים אותו מן הרצפה כמספר שנותיו, ועוד פעמיים למזל טוב… משלוח אגרות ברכה ליום ההולדת החל באנגליה לפני למעלה מ-100 שנה. מנהג הענקת המפתח בגיל 21 (ראה ערך אוסטרליה) קיים גם באנגליה, אלא שכיום זוכים הנערים לחופש בגיל מוקדם הרבה יותר. באנגליה נוהגים לשתות סקווש ביום ההולדת, זהו משקה בטעם תפוז או לימון העשוי מסירופ.

אפריקה – בכמה מדינות באפריקה במקום לחגוג את יום ההולדת עורכים טקסי חניכה לקבוצות של ילדים: בגיל מסוים לומדים הילדים את המנהגים, החוקים, האמונות, השירים והריקודים של השבט אליו הם משתייכים.
גאנה – ביום ההולדת מוגשת מאכלים מיוחדים: וואטשה – תערובת של אורז חום ושעועית. שטו – פלפל שחור, מקו – פלפל אדום, אורז אדום, תירס ו-פופו (fufu) – בטטה.
דרום אפריקה – ביום ההולדת ה-21 מקבל הילד מהוריו מפתח. המפתח עשוי מנייר/כסף/זהב וניתן לילד באופן סמלי על מנת לפתוח את דלת העתיד שלו.
מערב אפריקה – לאחר שמלאו לתינוק 8 ימים לוקחת אותו אימו לצעדה הראשונה בעולם הגדול. חברים ובני משפחה מוזמנים לפגוש את התינוק החדש. בכמה שבטים אפריקניים נחשבים ילדים בין השנים 9-12 ככשרים להיות חלק מעולם המבוגרים. במקרים רבים יהיה עליהם לעמוד בכמה משימות על מנת להוכיח את כשירותם.
ניגריה – יום ההולדת ה-1, 5, 10 ו-15 נחשבים לאירוע מיוחד. בימי הולדת אלה נערכות מסיבות ענק שבהם משתתפים למעלה מ-100 אורחים.  ביום ההולדת מתקיימת סעודה ובה אוכלים פרה שלמה או עז. הניגרים מגישים מאכל הנקרא אורז ג'ולוף (jollof), העשוי מאורז, עגבניות, פלפל אדום ובצלים. במסיבות יום ההולדת נהוג לשחק במשחק הידוע בשם "העבר את החבילה". הילדים מעבירים ביניהם את חבילה עטופה בשכבות נייר לצלילי מוזיקה מתנגנת. כאשר המנגינה נפסקת, הילד שבידו החבילה מסיר את העטיפה ומעביר אותה הלאה עד שאחרון הנייר מוסר מהחבילה.
סודן – בסודן הילדים המתגוררים בערים חוגגים את יום הולדתם, בעוד הילדים המתגוררים בכפרים אינם חוגגים. ביום ההולדת מוגשת העוגה עם הנרות, פיצה ומשקה פונץ' המכונה קרקדי (karkady) שעשוי מפרח ההיביסקוס. הילדים אינם מקבלים ליום הולדתם מתנות כלשהם אלא כסף בלבד.
שבט המסאי – בנים בגילאי 13-17 שנים עוברים תהליך חניכה בן שני שלבים: השלב הראשון נמשך שלושה חודשים. הנערים עוזבים את בית הוריהם, צובעים את גופם בלבן, ולומדים כיצד להפוך ללוחמים צעירים. בתום שלב זה הם מגלחים את ראשם ועוברים ברית מילה. בשלב השני, הלוחמים הצעירים מגדלים את שיער ראשם וחיים במחנה המכונה מאניאטה (manyatta)  שבו הם מתאמנים בציד חיות בר המהוות סכנה למרעה. שלב זה נמשך שנים מספר. כאשר הם מוכנים, הם יינשאו ויהפכו בעצמם לבעלי מרעה כמו אביהם. בנות שבט המסאי עוברות את טקס החניכה בגיל 14 או 15 שנים. נשים זקנות מלמדות אותן את תפקידן כאשת איש וכיצד עליהן לטפל בתינוקות שיהיו להן בעתיד. מיד לאחר מכן הן נישאות ומעבירות את חייהן בדומה לאימותיהן.

ארצות הברית – עוגה, נרות ושיר יום הולדת. על העוגה מונחים נרות כמספר שנותיו של החוגג. שרים את שיר יום ההולדת המפורסם (Happy Birthday) ובסיומו מכבה הילד בנשיפה את כל הנרות. אם הצליח לכבות את כל הנרות בנשיפה אחת – יתגשמו כל משאלותיו. קיימים ילדים ה"זוכים" לקבל "מכות (קלות) בטוסיק" שמקורם באמונה תפלה, וכיום מתייחסים אליה כבדיחת יום הולדת. לפני למעלה ממאה שנה נהוג היה לתת "מכות בטוסיק" כמניין שנותיו של הילד, להגנה מפני עין הרע. מעבר למספר מכות אלו, ניתנה מכות נוספות: אחת להמשך הגדילה, אחת להמשך החיים, אחת לאכילה, אחת לברכת שמחה ואושר ואחת לנישואין בעתיד…  באותה תקופה, ילד ש"לא זכה" לקבל מכות בטוסיק" ביום הולדתו נחשב לילד רכרוכי. עד היום חלוקים היסטוריונים בדעתם האם מכות אלו שימשו לבידור ביום הולדת או שמא הייתה הכוונה רצינית… מסיבה לבת ה-16 המתוקה נערכת לבנות בלבד. סמל המסיבות הוא סוכר.
אינדיאנים – האינדיאנים משבט ה- Winnebago חוגגים ימי הולדת גדולים בה יכול לקחת חלק כל מי שחפץ בכך. השמועה על קיומם של ימי הולדת עוברת מפה לאוזן. מסיבות אלו נמשכות עד לתוך הלילה.
בעל/ת השמחה מזמין/ה את האוכל האהוב עליה. עוגת יום ההולדת מוצגת בפני אורחי החגיגה. לחתוך פרוסת עוגה נחשב למחווה של כבוד. לאחר הגשת הארוחה, הילדים משחקים במשחק הידיים: אדם מבוגר מחזיק בעצם או באבן באחד מידיו והילדים צריכים לנחש באיזו משתי הידיים הוא נמצא. שפתם של האינדיאנים משבט ה- Winnebago מכונה Ho-Chunk .

אמריקה הלטינית – בכמה תרבויות לטיניות יום ההולדת לנערות בנות 15 שנים, המכונה quinceanera, מציין את כניסתה  של הנערה לבגרות בטקס דתי בכנסייה, בו מכירה העלמה הצעירה במורשתה ובדרך הרוחנית שלה. במספר רב של ימי הולדת אלה עורכים גם טקס הדלקת נרות שבו העלמה מדליקה את הנרות של הוריה בעזרת הנר הדולק שלה. הוריה מדליקים את נרות הוריהם וכו'.  בכמה תרבויות באמריקה הלטינית בעת הטקס מחליפה הנערה את נעליה מנעליים שטוחות לנעלי עקב סמל נוסף לכניסתה לעולם המבוגרים.
אקוודור – באקוודור חוגגים את יום ההולדת על פי יום הולדתו של הקדוש, שעל שמו נקרא הילד (ולא על פי תאריך יום הולדתו האישי). המסיבות נערכות בדרך כלל בשעות אחר הצהריים, במסיבה מוגשת עוגת צימוקים, עוגיות תה מקושטות ומשקה שוקו חם. במלאת 15 שנים לילדה, היא לובשת שמלה ורודה ונערכת לה מסיבה גדולה.  אבי הילדה נועל לה לראשונה נעלי עקב והם פוצחים בריקוד וואלס. אל ריקוד הוואלס של האב וביתו מתלווים 14 זוגות של נערים ונערות הרוקדים אף הם.
ארגנטינה – בדומה לאקוודור, בנות שהגיעו לגיל 15 חוגגות את יום הולדתן בריקוד וואלס עם אביהן ו/או עם בנים אחרים.
בוליביה – בנות שהגיעו לגיל 16 לובשות לבן ופוצחות בריקוד וואלס עם אביהן ו/או עם בנים אחרים.
ברזיל –  בברזיל אוכלים הילדים סוכריות המעוצבות בצורת פירות וירקות. הבית מקושט בכרזות ובפרחי נייר בצבעים מרהיבים.   ביום ההולדת מושכים בתנוך האוזן של הילד כמספר השנים שהוא חוגג. מנהג נוסף הוא לחלק את פיסת העוגה הראשונה לחבר או קרוב אהוב, בדרך כלל היא ניתנת לאם או לאב.
מקסיקו – במקסיקו קיימות שתי מסיבות יום הולדת: האחת היא לכבוד השם, או יום הקדושים. ביום זה הילד מבקר בכנסייה, מקבל את ברכת הכוהן וחוזר לביתו שם נערכת מסיבה שבה משתתפים קרובים בני משפחה. המסיבה ביום הקדושים היא שקטה ורשמית הרבה יותר בהשוואה למסיבה הנערכת אחר-כך בבית הילד. מנהג הפינייאטה –  שקית נייר בצורת חיה ממולאת בדברי מתיקה ומשתלשלת מן התקרה. הילד החוגג חובט בה במקל כשעיניו מכוסות, הממתקים המפוזרים מחולקים לילדי המסיבה. השיר Las Mananitas הוא שיר יום ההולדת המושר.  מיסה מיוחדת נערכת לכבודה של הבת החוגגת 15 שנה. כמו כן, נערכת מסיבה גדולה בה הנערה מוצגת לנוכחים כאישה צעירה ואביה רוקד איתה את ריקוד הוואלס.
פנאמה – הפינייאטה (ראה ערך מקסיקו) היא מרכז המסיבה. את הפינייאטה פותחים בעזרת מקלות או בפתיחת סרטי הבד העוטפים אותה.  כאשר מחלקים את העוגה, שרים את שיר יום ההולדת, בדרך כלל בספרדית ובאנגלית. את העוגה מחלקים עם גלידה. המשפחה המורחבת מוזמנת גם היא, ולעיתים קרובות ניתן למצוא מעל מאה ילדים המשתתפים במסיבה.
פוארטו ריקו – הילד מקבל טפיחות על הזרוע, כמספר שנותיו. עורכים מסיבה גדולה הכוללת ארוחת ערב.
פרו – האורחים המשתתפים ביום ההולדת בפרו מקבלים שני סוגים של מתנות או מזכרות הנקראות recordatorio . האחת היא קופסה או תיק המכיל ממתקים, השנייה היא סיכה שהוכנה במיוחד לכבוד המאורע. הילדים גם מקבלים כובעי ניירת ובעל השמחה מקבל כובע נייר בצורת כתר.
קובה – חגיגות יום ההולדת דומות מאוד לאלו הנערכות בארה"ב ובאירופה: מאכלים, קישוטים, מתנות, פינייאטה, עוגת יום הולדת, שירים ומשחקי חברה. השוני בקובה הוא בהיקף המוזמנים ליום ההולדת הכוללים משפחה, קרובים, ידידים ואף חברים לעבודה.

בולגריה –  אדם החי בבולגריה ונושא שם תנכי או היסטורי זוכה ביום הולדת נוסף וגדול יותר, מזה שחוגגים לו ביום הולדתו.

גרמניה – אחד מבני משפחתו של החוגג קם עם שחר ומדליק את הנרות שעל עוגת יום ההולדת. מספר הנרות כמספר שנותיו של בעל השמחה, ונר נוסף מודלק למזל טוב. הנרות נשארים לדלוק במשך היום כולו. בארוחת הערב שרים כולם את שיר יום ההולדת ובעל השמחה מכבה את הנרות. אם כל הנרות שעל העוגה כבו בנשיפה אחת, סימן הוא כי כל משאלותיו של בעל השמחה יתגשמו. לאחר מכן נפתחות המתנות והמסיבה מתחילה.
ילדים ביום הולדתם לא מקבלים מטלות ו/או שיעורי בית. על השולחן שבמטבח, או בחדר האוכל, מונח זר גדול ובו מקום להניח נרות. במרכז הזר מקום לנר גדול נוסף. הנרות כמספר שנותיו של הילד והנר הגדול לשנה הבאה. מנהג זה מקובל עד לגיל 12. כאשר מגיע גבר לגיל 30 והוא עדיין רווק, הוא נדרש לטאטא את מדרגות בית העירייה תוך שחבריו זורקים חצץ על המדרגות. בדרך זו הבנות העוברות תדענה שגבר זה עדיין רווק…

דנמרק –  דגל המונף מעל לחלון מבשר כי למישהו הגר בבית זה יש היום יום הולדת. המתנות מונחות סביב למיטתו של הילד, בעודו ישן, כך שמיד עם היקיצה הוא יראה אותם. גבר או אישה המגיעים לגיל 30 והם עדיין רווקים/ות מכונים "איש/אשת הפלפל". חבריהם נותנים להם במתנה מטחנת פלפל, לציון האירוע!ימי הולדת עגולים (20, 30, 40 וכו') הם גדולים ועשויים להכיל מאות חוגגים.
במשך קרוב לשש שעות יושבים האורחים לארוחת הערב, תוך כדי שמיעת נאומים, מערכונים ושירים הקשורים לבעל השמחה.

הודו – הילד החוגג קם בשעה מוקדמת בבוקר יום הולדתו ולובש בגדים חדשים וססגוניים. הילד כורע על ברכיו ונוגע בכפות הרגליים של אביו ואימו כאות לכבוד וההערכה שהוא רוחש להם. הילד מכבד את חבריו לכיתה בשוקולד.
הילדים השייכים לדת ההינדית חוגגים את יום הולדתם רק בהגיעם לגיל 16 שנים. ביום ההולדת הילד או הילדה מגלחים את ראשם, סמל למחיקת כל החטאים בחייהם הקודמים ולהתחדשותה של הנשמה.
עד לגיל 16 שנים, הילדים ההינדים לא הולכים לבית הספר ביום הולדתם ובמקום זאת משתתפים בטקס דתי שבו הם מקבלים את ברכתו של הכהן.   מתנה עטופה בנייר בצבע שחור ולבן, נחשבת למזל רע.
בפסטיבלים ההינדיים ( (Janmashtami Ramanavami חוגגים את יום הולדתם של קרישנה ורמה. קרישנה ורמה הופכים לאל וישנו.

הולנד – חגיגות יום ההולדת ה-5, 10, 15, 20 ו-21 נחשבות למיוחדות ומכונות "שנות המלכות". ילד או בוגר החוגג יום הולדת בשנים אלו, זוכה במתנה גדולה במיוחד. המשפחה מקשטת את כסא יום ההולדת בפרחי העונה, פרחים מנייר ובלונים. בבית הספר מכבד הילד החוגג את חבריו לכיתה במאכל כלשהו. המורה מכינה לילד כובע מיוחד העשוי בדרך כלל מפרחי נייר.
ההולנדים מייחסים חשיבות רבה לאירוע יום ההולדת, ועל מנת שיזכרו את ימי ההולדת כולם הם מחזיקים בחדר האמבטיה לוח שנה שבו מצוינים ימי ההולדת של בני משפחה וחברים. כאשר אדם מבוגר אינו מסוגל להשתתף ביום הולדתו של ילד, הוא נוהג לשלוח לו כרטיס ברכה. המבוגרים בדרך כלל מביאים עוגת יום הולדתם למקום עבודתם. ההזמנות ליום ההולדת הם בדרך כלל לשעה של קפה, בין 8 ל-9 בערב, מאוחר יותר מוגשים המשקאות האלכוהוליים. בתאריך ה-30 באפריל חוגגים את יום הולדתה של אם המלכה ביאטריס, יוליאנה. יום הולדתה של המלכה ביאטריס עצמה הוא בחודש ינואר שבו לא ניתן לערוך חגיגות בשל הקור והשלג העז ברחבי הולנד. יום הולדתה של המלכה האם מאופיין בתהלוכות ובשווקים פתוחים. מידי שנה ביום הולדתה מבקרת המלכה ביאטריס בשתי ערים שונות במדינה.

הונגריה –  הילד החוגג מביא לבית הספר סוכריות ומחלק אותם לחבריו לכיתה.

יפן – הילד החוגג יום הולדת לובש בגדים חדשים לגמרי. ישנם ימי הולדת מיוחדים בהם לוקחים את הילד לביקור במקדש המקומי.   בת החוגגת את יום הולדת השלישי או השביעי, או בן החוגג את יום הולדתו החמישי, הולכים למקדש בתאריך ה-15 בנובמבר של אותה שנה. במקדש הם מודים לאלוהים על בריאותם וכוחם ומתפללים לחיים ארוכים.  מנהג זה מקורו בעבר הרחוק ביפן שבו ילדים רבים נפטרו בטרם מלאו להם 3, 5 או 7 שנים.  לאחר חזרתם מהמקדש נערכת בביתם חגיגה. מנהג זה ידוע בכינוי "7, 5, 3" , ביום זה הם לובשים את הקימונו היפה ביותר שלהם, והבנות עונדות סרט לשערן.
פסטיבל ה-Shichi-Go-San שמשמעותו היא "שבע-חמש-שלוש" הוא אירוע בו כל הילדים שמלאו להם 3, 5 או 7, נלקחים למקדש שבו הכהן מחלק להם ממתקים. ההורים מביעים את שמחתם על שהילדים הגיעו לגיל זה ומתפללים לאושרם ולעושרם.

ישראל – הילד החוגג את יום ההולדת עונד על ראשו כתר עשוי מפרחים ו/או מעלים. הילד החוגג יושב על כסא יום ההולדת והמבוגרים מרימים אותו מעלה כמספר שנותיו ושנה נוספת למזל טוב ולשנה הבאה…  העוגה המוגשת ביום ההולדת משקפת את בחירתו והעדפותיו של הילד (עוגה בצורת כדור, חתול, בובה ועוד). אחד ממשחקי החברה הידועים היא הליכה/ריצה עם מזלג בפה, שעליו מונח תפוח האדמה, יש להקפיד לבל ייפול תפוח האדמה מן המזלג. יום ההולדת ה-13, הוא יום הבר/הבת-מצווה והוא יום ההולדת המשמעותי ביותר בתרבות היהודית. הבנים מתכוננים לשאת את הדרשה בדרך כלל כמה חודשים לפני, ביום זה הילד מקבל עליו את חוקי הדת היהודית ומחויבות לנהוג בצורה אחראית, כבוגר.

ליטבניה – זר פרחים מונח סביב לדלת הכניסה של הבית בו נחגג יום ההולדת. הילד החוגג יושב בכיסא מקושט ומורם מעלה שלוש פעמים.

מלזיה – ביום ההולדת מתכנסים כל בני המשפחה והחברים ליהנות מהארוחה המוגשת. הם פוצחים יחד בשירה או מנגנים בכלי נגינה שונים. חלקם מביאים מתנות וחלקם נותנים אנג-באו (ang-bao): שקית אדומה וקטנה המלאה במטבעות ושטרות. בגיל 16 שנה לערך, נערכות מסיבות ריקודים ומשחקים בהם "משדכים" את בן/בת הזוג, כך שלא יוצר מצב בו מישהו מהמשתתפים יישאר ללא בן זוג.  בכל מסיבות יום ההולדת שרים את שיר ה: "Happy birthday to you" המפורסם באנגלית, סינית או מלזית.

מצרים – למצרים יש בדרך כלל מוזמנים רבים ומסיבה זו הם לרוב אופים שתי עוגות יום הולדת. על עוגה אחת בלבד מונחים הנרות. עוד מוגשים במסיבה עוגיות, עוגות אישיות (gateaux), מקלות שומשום וסנדוויצ'ים קטנים. כל האוכל מוגש בפעם אחת. עיטורי נייר תלויים ברחבי הבית (העיטורים נקראים zeena).  כאשר לילד מלאה שנה מרבים המצרים לרקוד ולשיר בחגיגת יום ההולדת. פרחים ופירות מקשטים את המסיבה ומסמלים חיים וצמיחה.
במצרים עושים מסיבה גם לתינוק שמלאו לו שבעה ימים. ביום זה קרובים, חברים, שכנים וילדים מגיעים לראות את התינוק הנולד. בחדר בו שוכב התינוק ישנם נרות דולקים, פרחים ופירות.

ניו זילנד – על מצחו של הילד החוגג את יום ההולדת מוטבע סימן מיוחד העשוי מתערובת של צבע ויוגורט אורז, סימן למזל טוב.

סין – בסין כולם חוגגים את יום הולדתם בתחילת השנה, גם אם זה אינו יום הולדתם הרשמי. בסין מאמינים כי הילד נולד שהוא כבר בן שנה כך שיום ההולדת השני נחשב למאורע חשוב. ביום ההולדת מונח התינוק במרכז כאשר מסביבו חפצים שונים כמו מטבעות, בובה או ספר וכולם עוקבים אחר התינוק לראות איזה חפץ הוא ירים ראשון: אם הוא בוחר במטבע – הוא עשוי להיות אדם עשיר, אם בחר ספר – הוא עשוי להיות מורה, אם בחר בבובה – הוא עשוי להיות הורה לילדים רבים.
לילד שמלאו לו שנה ו-30 יום נערכת חגיגה קטנה יותר, האורחים מביאים ביצים צבועות למזל טוב. יום ההולדת ה-6 הוא גם סיבה לחגיגה גדולה. הילד החוגג מקבל סכום כסף מתנה מהוריו. קרובים וחברים מוזמנים לארוחת צהריים בה מוגשים אטריות ארוכות במיוחד, סגולה לחיים ארוכים.
השפה המדוברת בסין היא מנדרין. לתת שעון כמתנה ליום ההולדת נחשב לחוסר מזל שכן שעון בשפה המנדרינית משמעותו מוות…
האגדה מספרת שכאשר בודהה עזב את ממלכת הארץ הוא קרא לכל בעלי החיים לבקרו. רק 12 בעלי חיים הגיעו ובודהה כינה כל שנה בשם אחד מבעלי החיים הללו. הסינים מאמינים כי בעל החיים השליט בשנה בה נולדת משפיע על מהלך חייך. הילד החוגג את יום ההולדת מקבל מהוריו כסף מתנה. בסין מאמינים כי נמרים מגנים על הילדים. בני המשפחה מביאים לתינוקות שזה עתה נולד אוכל מיוחד ומתנות של בגדים וצעצועים המקושטים בנמרים.

סקוטלנד – סטירה חלשה ניתנת לילד החוגג, כמספר שנותיו, ועוד סטירה קלה אחת למזל…

סרביה – הסרביים בדרך כלל אינם חוגגים את יום הולדתם הפרטי, אלא את ה: Krsno Ime או ה- Krsna Slava . זהו חג מיוחד לסרביים, חג שהוא דתי ואתני כאחד הנחגג לרגל אימוץ האמונה הנוצרית על ידי הסרבים.

ערב הסעודית – בערב הסעודית לא נוהגים לחגוג ימי הולדת פרטיים, בשל אמונות רוחניות. חתונות וימי חג, לעומת זאת, הם סיבה למסיבה גדולה.

פיליפינים – בפיליפינים קיים ערוב תרבויות בין המזרח למערב. עוגות יום הולדת נאפות בצורות ובגדלים שונים. המאכלים כוללים אטריות, המסמלות חיים ארוכים. קישוטי בלונים ומשחקי פינייאטה המהווים גם הם חלק מהחגיגות.  מוקדם בבוקר יום ההולדת משתתפת המשפחה הקרובה במיסה שנערכת בכנסייה ומודה לאלוהים.   ביתו של בעל השמחה מקושט בנורות מהבהבות.

קוריאה – מאה ימים לאחר הולדתו של התינוק נערכת חגיגה קטנה לחגוג את התקופה אותה שרד מאז לידתו. אם חלילה, התינוק חלה או דבר מה אינו כשורה, לא מתקיימת חגיגה ביום זה משום שחגיגה במקרה זו תחשב למזל רע. המשפחה, הקרובים והחברים מתכבדים בעוגות אורז, יין ועוגה עשויה משעועית שחורה ואדומה וממותקת בסוכר או דבש.
אחד מימי ההולדת החשובים ביותר בקוריאה הוא יום ההולדת הראשון של הילד. הילד מולבש בבגדים מיוחדים ומוצג בפני ציבור בני המשפחה והחברים. החגיגה כוללת משתה גדול והאורחים נותנים כסף כמתנה. עתידו של הילד נקבע על פי החפץ שהוא בוחר מתוך מגוון החפצים סביבו.
כדי למנוע הרס ולמזל טוב ושמחה שמים הקוריאנים עוגות מתוקות עשויות משעועית אדומה במקומות מסוימים בבית. הקוריאנים אף מאמינים כי עוגות האורז המאודות הנאכלות על ידי 100 איש, הם סגולה לחיים ארוכים. מסיבה זאת, עוגות האורז נשלחות לאנשים רבים ככל האפשר.  אלו המקבלים את עוגות האורז אינם מחזירים את הצלחת ריקם אלא עם צרור חוטים לחיים ארוכים, אורז וכסף המסמלים עושר בעתיד.

קנדה – ב- Nova Scotia, Prince Edward Island, New Brunswick and Newfoundland – מורחים את אפו של הילד החוגג את יום ההולדת בשמן, סימן למזל טוב.  האמונה היא כי כאשר אפו של הילד יהיה חלקלק לא יוכל המזל הרע לדבוק בו. קיימת סברה כי מקורו של מנהג זה בסקוטלנד. בקוויבק שבקנדה, מקבל הילד מכות אגרופים כמספר שנותיו, ומכה נוספת למזל טוב…
ביום ההולדת מוגשת עוגה כשהיא מקושטת בנטיפי סוכר צבעוניים. בין שכבות העוגה נמצא מטבע, והמוצא אותה זוכה להיות המשתתף ראשון במשחקי החברה. הילדים מקבלים במסיבה קרקרים – שהם מעין שפופרות העטופות בנייר. כאשר מסירים את הנייר מקפץ החוצה הפרס בשפופרת, שהוא פתק מזל או כובע קטן.

רוסיה – הילד החוגג את יום הולדתו מקבל ביום זה מתנה ממוריו בבית הספר הכוללת פרחים, עפרונות או ספרים. ילדים בכיתה עשויים גם לתת מתנה קטנה מעשה ידיהם.
יום ההולדת נחוג בתאריך יום ההולדת, או לחילופין, בסוף השבוע. במקום עוגת יום הולדת מקבל הילד בדרך כלל עוגת פאי (עם בסיס של בצק) שעליה חרוטה ברכת יום הולדת. פרוסת העוגה הראשונה ניתנת לילד החוגג.  על חבלי כביסה תלויים פרסים וכל אחד מהאורחים במסיבה חותך לעצמו פרס כלשהו לקחת הביתה.